במילים פשוטות "מערכת שמות דומיין" (DNS) היא ספר הטלפונים של האינטרנט. זוהי המערכת שממירה שמות דומיינים של אתרים לערכים מספריים (כתובת IP) כך שניתן למצוא אותם ולהיטען בדפדפן האינטרנט שלך.
זה קורה בגלל שמכונות לא מבינות את שמות האתרים כמונו. אתר אינטרנט שנכתב בשם נגיד clicky.co.il הוא מובן לנו, כבני אדם, לזכור דפי אינטרנט בעוד שהשרתים שהם מאוחסנים בהם מתייחסים אליהם כמספרים.
DNS עובד ברקע, וזה לא משהו שמשתמש האינטרנט הממוצע יצטרך לדאוג ממנו הרבה. אבל בלי זה, הדפדפן שלך לא היה יודע לאן להפנות את בקשת דף האינטרנט שלך, ומציאת המידע שאתה צריך יהיה תהליך הרבה יותר מפרך.
איך DNS עובד?
כאשר אתה מקליד כתובת אינטרנט במנוע החיפוש שלך, כגון cnn.com, המחשב שלך מבצע חיפוש אחר כתובת ה-IP המתאימה לאתר כדי למצוא את הדף הנכון. לאתרים פופולריים כמו גוגל יש מספר כתובות IP שניתן להשתמש בהן בו זמנית כדי למנוע צבר של תעבורת אינטרנט.
ברגע שנמצאה כתובת ה-IP המתאימה, המידע נשלח חזרה לדפדפן שלך ודף האינטרנט נטען. שרת ה-DNS גם מאחסן את ה-IP הזה בזיכרון המטמון שלו למשך מספר שניות עד שבוע. זה נעשה כדי שהשרת יוכל להחזיר במהירות את הכתובת בלי צורך לבצע שאילתות בשרתים האחרים. תחשוב על זה כדומה ל-RAM במחשב שלך, המאחסן מידע על יישומים שנפתחו לאחרונה, כך שהוא יכול לגשת אליהם מהר יותר בפעם הבאה שהם משתמשים בהם.
אם שאילתה מגיעה עד לרמת שרת השמות הסמכותית ועדיין לא ניתן למצוא את כתובת ה-IP, הודעת שגיאה מוחזרת לדפדפן שלך. זה אולי נראה כמו תהליך ארוך, אבל זה קורה תוך פחות זמן שנדרש ממך למצמץ – בדרך כלל כמה אלפיות שניות.
הפניית DNS
הזמן היחיד שתשמע בכלל על dns זה בהקשר של בניית אתר חדש או העברת אתר קיים לשרת אחר או בהקשר של ניהול תיבות דוא"ל. אז תצטרך להפנות את הדומיין שלך לרשומות של חבילת אחסון אתר החדשה או זה שהאתר החדש שלך נמצא בו. רשומות שרת נראות ככה בדרך כלל כך, ויש בדרך כלל 2 או יותר. למשל ns1.nameserver.net, ns2.nameserver.net או אם עושים הפנייה רק ל-IP אז מספר IP נראה בדרך כלל ככה 111.33.22.255.